הפובליציסט הסעודי תורכי אל-חמד משווה בין תנועת המחאה הרפורמיסטית באיראן של קיץ 2009 לבין מרד הסטודנטים בצרפת של שנת 1968. לטענתו, לאיראנים ולצרפתים יש את “זרע המהפיכה” ושניהם עמים הנוטים במיוחד למעורבות, למחאה ולמרד ולכן הדימיון הזה אינו מפתיע. אלא שיש שוני רב בין התנועות, שכן בפאריס תנועת המרד נבעה מתוך הדמוקרטיה ולשם הגנה עליה ואילו באיראן המרי האזרחי אינו על רקע דמוקרטי וגם האלטרנטיבה שהוא מציע איננה דמוקרטית.

העיתונאי המצרי ח’אלד מונתסר מונה את הסיבות שבגינן ישראל חזקה יותר מן העולם הערבי ובראשם עליונותה המדעית של ישראל וההשקעה המתמשכת שלה בחינוך ובהון האנושי שלה. לדבריו, לא הסיוע האמריקני סייע לישראל להתעצם ולשגשג, כי אז גם הערבים שזכו לסיוע דומה היו צריכים להיות באותו מצב, אלא הבנתם של הישראלים את חשיבות טיפוחו של הידע.

הסופר והעיתונאי העיראקי נג’ם ואלי, מחבר הספר “מסע אל לב האויב” מדבר על שלילת האפשרות לקיום נורמליזציה עם ישראל. לדבריו השיח השולל נורמליזציה ומגנה את אלו הקוראים לנורמליזציה ככופרים האו שיח שאבד עליו הכלח שמקורו בדמגוגיה של משטרים כושלים שבחולשתם הבינו כי מוטב להטעות את הציבור ולשטות בו מאשר לנסות ולשפר את המציאות במזרח התיכון.

הפובליציסט והמשורר התימני היושב בלונדון, מוחמד ג’מיח, מבקר את הדואליות של הערבים ביחסם לכיבוש הקולוניאלי של ארצותיהם ואת בחירתם בדרך כוחנית ואלימה לפתרון סכסוכים שמזיקה להם ומביאה להיחלשותם והפיכתם לפגיעים יותר לכיבוש כזה.

הפובליציסטית הסעודית הפמיניסטית וג’יהה אל-חוידר מבקרת את המגבלות הנכפות על נשים בערב הסעודית המתיימרת להציג לעולם מראית עין של קידמה ופתיחות ושוללת בתקיפות חזות מטעה זו, כל עוד גורלן של הנשים הסעודיות תלוי על פי חוק בגברים ואין להן את החרות להתנייד בממלכה בכוחות עצמן ולהחליט על גורלן בלי תלות בגברים.

האם נשותיו של הנביא מוחמד ביקשו מאנשי הדת כי יתירו להן לרכב על גמליהן? הפובליציסט הסעודי נאסר בן סאלח אל-ג’רבוע מאיר את שלילת זכותן של נשים סעודיות לנהוג ברכב באור מגוחך ותוך השוואת האיסור הדתי לכאורה על נהיגת נשים עם החופש הרב שלו זכו נשות הנביא, טוען כי אנשי הדת הסעודים מסלפים את הדת ושוללים בכך זכויות לגיטימיות ממיעוט חלש.

האם יש סיכוי שגלעד שליט ישוחרר? המחזאי המצרי עלי סאלם מנסה לעמוד במאמר זה על הצהרותיו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה כי הדיווחים על שחרורו הם “מהומה תקשורתית” ולהבין מדוע בחר הנייה דווקא בניסוח זה, על רקע ההקשר הפוליטי שבמסגרתו נאמרו הדברים.

אילו נזקים חוללה התנועה הלאומית לעולם הערבי? האם ניתן לתלות את האשם לכל רע על הדת ועל התנועות הסלפיות? הפובליציסט הסורי נידאל נעיסה מבקש להראות כי בניגוד לנזקים שהביאה הדת לעולם הערבי והאסלאמי, נזקיהן של התנועות הלאומיות היו גדולים לאין שיעור וכי תוך הסטת תשומת הלב מן הפגעים שהביאו במו ידיהם, מנהיגי התנועות הוליכו את הציבור שולל וגלגלו מעל עצמם את האשמה.