נמרוד זגגי, תלמיד מחקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, חוקר ב- Orient Research Group ומתרגם באתר “זווית אחרת”, חושף את הדרכים שבהם הפכו המפגינים הרפורמיסטים באיראן בעצמם לאנשי ביון ובעזרת האינטרנט חשפו את פרטיהם האישיים של ביריוני מיליציות הבסיג’.

מיהו המתווך המרכזי במזרח התיכון? בתגובה למאמר “מלחמות הפסגות הערביות”, מנתח פרופ’ יוסף קוסטינר ממרכז משה דיין ללימודי המזה”ת ואפריקה את מאבקי התיווך בעולם הערבי כפי שהתבטאו במערכת הבין-ערבית לאחר המערכה בעזה. לדבריו, ריבוי ועידות הפסגה ומיקום עריכתן יכולים ללמד אותנו על עלייתם וירידתם של כוחות תיווך במרחב הערבי.

הפובליציסט ואיש התקשורת מקטר, ד”ר אחמד עבד אל-מלכּ מותח ביקורת על ריבוי הפסגות הערביות בימים שלאחר המלחמה בעזה וטוען כי במקום לייצר אחדות - אמיתי או מלאכותית - זורעות הפסגות המרובות בלבול וחוסר הבנה אצל האזרח הערבי ולמעשה אינן משרתות אף גורם זולת המדינה המארחת.

האם צריכה ארצות הברית להתערב בנעשה באיראן? עורך העיתון הלונדוני “אל-שרק אל-אוסט”, טארק אל-חומייד טוען כי בכדי לאפשר לאיראנים לנהל את מאבקם בעצמם וכדי לא לתת למשטר האיראני סיבה לפרק את תנועת המחאה העממית, על ארצות הברית ועל נשיאהּ לעמוד מנגד ולא להתערב.

הפרשן הפוליטי המצרי, נביל שרף אל-דין, דן בלגיטימציה של תנועות המוקאוומה (ההתנגדות המזוינת) בעולם הערבי ומסביר מדוע פעילותן של התנועות הללו מעמידה בסכנה את יציבותם של המשטרים הערביים ומסכנת את מרחב התמרון שלהם בזירה הבינלאומית. מתוך התוכנית ”הכוון ההפוך“ בערוץ אל-ג’זירה, 28.4.2009.

בעקבות האירועים האחרונים באיראן מסבירה העיתונאית האיראנית הגולה נושאבה אמירי מה הם הלקחים שלמד העם האיראני מהמהפכה הקודמת ומדוע הנהגת המדינה הפכה עצמה ללא רלוונטית.

הפובליציסט העיראקי, ריאד עבּד, מוחה כנגד מה שהוא רואה כ”תופעת הפסיכוזה” השולטת על החברה הערבית שבה זוכים אישים כדוגמת בן לאדן וזרקאווי, וזוכים למחילה ולעידוד למרות שהם פועלים כנגד בני עמם והכל בשל עמדתם כנגד ארצות-הברית וישראל ובשל דבריהם בזכות ההתנגדות המזוינת. כהסבר להשתרשות התופעה, מפנה עבּד אצבע מאשימה לעבר אנשי האסלאם הפוליטי אשר השתלטו לדבריו על השיח המדיני והאסלאמי בעולם הערבי.

העיתונאי הסעודי סלימאן אל-התלאן טוען כי קיומו של דיאלוג בין-דתי ביוזמת בית המלוכה הסעודי מסמל שינוי רחב יותר המתחולל מזה מספר שנים בקרב ההנהגה הסעודית והחברה הסעודית עצמה. שינוי זה מתאפיין בבדק בית אמיתי וכואב המתקיים בקרב חוגים ליברלים סעודים ובעימות חזיתי בין רפורמיסטים לבין הכוחות הפונדמנטליסטיים במדינה שמטרתו שחרור הדור הצעיר מכבלי החשיבה הדתית-קיצונית.

העיתונאי הסעודי עאדל בן זייד אל-טופיילי משרטט מפה של זרמי החשיבה הבולטים בעולם הערבי כיום ומסביר מדוע רעיון הליברליזם כשל בעולם הערבי. אל-טופיילי מצביע על כישלון השכלתי מובהק שהביא ליצירתו של שמאל מזויף שאינו סובלני ומתאפיין בעוינות צרופה כלפי ארצות-הברית, ומנגד – ביסוסו של מחנה לאומני ואסלאמיסטי אימתני.

הכותב מאיחוד אמירויות ערב, ד”ר עלי ראשד אל-נועיימי, מבקר במאמר זה את עובדת היותה של האומה הערבית אומה המתאפיינת בבערות ובשיעור קריאה נמוך. לטענתו, האומה שהספר הקדוש שיצא מתוכה פותח במלה “קרא” ומטיף לקריאה ולטיפוח הידע אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך במצבה הנוכחי ולהנציח את הבורות והבערות, כאשר המערב אותו היא מבקרת כל כך נמצא הרחק לפניה בכל הנוגע לקריאה.