העיתונאי הכוויתי, ח’ליל עלי חיידר, מציג תמונת מצב עדכנית של החינוך בעולם הערבי החושפת מציאות קשה; אחוזים גבוהים של אנאלפביתיות, מערכת חינוך כושלת ורמה מקצועית וחינוכית נמוכה.

הליברל המצרי, סאמי אלבֻּחירי, מותח ביקורת חריפה על מקצועיותן של תחנות הלווין הערביות ובראשן אל-ג’זירה (ערוץ להלובה). לדבריו תחנות הלווין, המתיימרות להוביל את המהפכה התקשורתית בעולם הערבי, אינן אוביקטיביות לחלוטין, מערבבות בין הבעת דעה לבין אמירת האמת ומסייעות להפצת הטרור האסלאמי.

ח’ליל אל-ענאני, חוקר מצרי במכון ברוקינגס, וושינגטון, מתווה את הקווים לכישלונן של הדמוקרטיות הערביות שבהן הצבא אינו רק מרכיב בדמוקרטיה אלא הוא-הוא הדמוקרטיה – הוא המעלה ומוריד שליטים ורק בברכתו ובעידודו ניתן לשמר את מראית העין הדמוקרטית במדינות הערביות שהינן, למעשה, משוללות יסודות שעליהן יכולה להיבנות דמוקרטיה ”בריאה“.

העיתונאית הסעודית רים אל-סאלח מתרעמת על הקלות הבלתי נסבלת שבה גברים בעולם הערבי יכולים לזכות בגט ללא כל צורך באישור נשותיהם או אף בידיעתן. לטענתה, תופעת “הגירושין בפקס” מוצאת תמיכה גם בקרב אנשי דת והלכה מוסלמים.

במאמרו זה, טוען הפרופ’ מאמון פנדי החי בארה”ב כי למסגדים תפקיד ראשון במעלה במאבק כנגד הפונדמנטליזם האסלאמי באירופה ובהפצת האסלאם המתון. לדבריו, באירופה כיום מתנהל מאבק בין גורמים אסלאמיים מתונים וקיצונים על השליטה במסגדים, ובמקביל מתריע כי ממשלות אירופה עודן מתקשות להבחין בין גורמים אסלאמיים קיצוניים ומתונים עימם ניתן לשתף פעולה.

במאמר נוקב המבקר את כל הצדדים המעורבים בסכסוך המזרח תיכוני, יוצא הסופר הישראלי יליד עיראק סמי מיכאל נגד תרבות המלחמה והשנאה הרווחת באזור והמטפחת בדלנות והתנכרות לאחר ולא ניסיון התקרבות והכרות הדדית. בראייתו, סוגיית הלשון המצוייה כיום בלב הסכסוך והמשמשת ככלי לליבוי הסכסוך יכולה היא בעצמה להפוך כלי לפתרון הסכסוך, לו רק ישכילו הצדדים לשים את השנאה בצד ולנסות לבנות עתיד אחר.

שבע שנים לפיגועי האחד עשר בספטמבר, מאשים האיטלקטואל הסורי,האשם צאלח, את ממשל בוש בכשלון המלחמה בטרור. לדבריו, אין די במערכה הצבאית והמודיעינית שמובילה ארצות-הברית כנגד ארגון אל-קאעדה, משום שאינה מובילה לייבוש מקורות הטרור והקיצוניות. לטענתו אין מנוס מרתימתם של אנשי הדת המוסלמים, שיקום מערכות החינוך בעולם הערבי ויצירת מקורות תעסוקה.

העיתונאי העיראקי, עדנאן חוסין, מביע פליאה נוכח שתיקתן של תחנות הלוויין הערביות, אשר בניגוד להרגלן, אינן תוקפות את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, על ניהול משא ומתן לשלום עם ישראל. חוסין מייחל כי זהו סימן חיובי המבשר את ביסוסה של ראייה מציאותית יותר הן בזירה התקשורתית הערבית והן בזירה הפוליטית הנשלטות, לטענתו, על-ידי קיצונים.

העיתונאי הסעודי, עבדאללה בן בג’אד אל-עתיבי, עומד על מקומם ומעמדם של גדולי החוקרים והוגי הדעות המוסלמים, כגון אבן סינא ואבן רושד, בקרב החברה הערבית ותוהה האם החברה הערבית אימצה אותם ואת דעותיהם או שמא דחתה אותם בהשפעת אנשי הדת. במקביל, דן אל-עתיבי במעמדם של אנשי הדת המוסלמים והשפעתם, המוחלטת לטענתו, על החברה הערבית והאסלאמית.