בהמשך לשיר “דעו”, הסופרת הליברלית הסעודית וג’יהה חווידר, על מעלותיה של החילונות, ומדוע היא טומנת בחובה את הפיתרון למרבית מבעיות החברה הערבית והאסלאמית.

החוקר והעיתונאי העיראקי, ג’אבר חביב ג’אבר, מצביע על מציאות פוליטית חדשה בעולם הערבי שבה חוברים יחדיו כוחות הלאומיות הערבית עם אנשי האסלאם הפוליטי ויחד משתלטים על השיח הפוליטי הערבי. מחנות שהתאפיינו בעבר בסכסוכים ומאבקים הופכים כעת לבעלי ברית.

הסופר ואיש האקדמיה התוניסאי ח’אלד שוכּאת עומד על המציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית אשר המיטה על העולם הערבי לטענתו את המשברים של השנים האחרונות. משבר הלחם האחרון במצרים, שלאורו נכתבו הדברים, הוא רק חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של משברים המסתיימים באותה צורה ולטענתו, ללא התגייסות ההמון למחאת-רחוב שתוליך לשינוי, אין המצב צפוי להשתנות.

העיתונאי הלבנוני ג’האד אל-זין משרטט את תהליך השתלטותן של תנועות דתיות רדיקליות על הזירה הפוליטית ויותר מכך, על הזירה החברתית במדינות ערב.מבחינתו, כתוצאה מתהליך זה, הפסידו תומכי החילוניות בעולם הערבי את המערכה בלבנון ולא ירחק היום בו תיפולנה שאר מדינות המערב. בראייתו, דחיקת החילוניות והשתלטות הדתיות הם סכנה ליציבות השיטה הפוליטית במדינות ערב ובמזרח התיכון.

הסופרת הליברלית הסעודית ופעילת זכויות הנשים ווג’יהה אל-חוידר בשיר חדש - על מקומה הראוי של האישה בחברה ובעולם הערבי.

האינטלקטואל והליברל הכוויתי ד”ר אחמד אל-בגדאדי, מותח ביקורת חריפה על ויתורם של הכוויתים על חירויותיהם והסכמתם להתפשר על החופש במדינה הדיקטטורית. לטענתו, כווית לא תוכל להפוך למדינה מתקדמת כפי שהיא מצהירה וחפצה מבלי שתאמץ לעצמה באופן יסודי את החירויות ואת הדמוקרטיה.

העיתונאי הסעודי, סולימאן אל-התלאן, על מקומם של העיתונאים ואנשי הביקורת בעולם הערבי המוצאים עצמם לעיתים קרובות לחוצים בין אנשי הדת המאשימים אותם בכפירה לבין עיתונאים, עמיתיהם למקצוע, אשר מסיתים כנגדם ומאשימים אותם בבגידה.

עם ציון מלאת תשעים שנה להולדתו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר שואל עצמו הסופר והעיתונאי המצרי אניס מנצור מהו משקלה האמיתי של מורשתו וכמה מועיל וטוב יותר היה לו היו חולקים כבוד למורשת הנשיא סאדאת עוד בחייו.