הכותב והסופר הסעודי האני נקשבנדי, סוגר חשבון בשמו ובשם אינטלקטואלים אחרים בעולם הערבי אשר נפלו קורבן לחומת האיסורים של הצנזורה במדינות הערביות. גם מעוזם האחרון של האינטלקטואלים שוחרי-החופש, בירוּת, נפלה בעצמה קורבן לחסדיו של הצנזור הכל-יכול ומבחינתם של אלה, החירויות שאליהן ייחלו פעם ושמהן נהנו בעבר, כבר לא יחזרו

מוחמד עלי חיידר, חוקר ועיתונאי כוויתי, מבקר בשורות מאמר זה את השיח הערבי הפנימי שלטענתו מנותק מן המציאות, מתעלם מהבעיות המהותיות, נעדר כל ביקורת עצמית ומפגין אדישות כלפי האסונות הפוקדים את העולם הערבי. בכך נחשף הפער שבין שאון המילים לבין דלות המעשים

העיתונאית הפלסטינית, מרים אל-דאהר, יוצאת כנגד תחנות הלווין הערביות שלטענתה בוחרות להתחמק מדיון כן בבעיית הטרור האסלאמי. הן מכנות את הטרור “מה שמכונה טרור” ואת הטרוריסטים כ- “לוחמים”. בכך היא טוענת הן משרתות את הטרור, ומוסיפות לבלבול הקיים בקרב החברה הערבית והאסלאמית

האשם צאלח, אינטלקטואל וליברל סורי, דן בהתפתחות ההיסטוריה האינטלקטואלית האירופאית והאסלאמית, וטוען כי האסלאם מצוי כיום בקיפאון תרבותי כתוצאה מהחשיבה השמרנית השלטת עליו ועל החברה. זאת בניגוד לתפיסה הדתית-אסלאמית הפתוחה שהיתה נהוגה בימי הביניים. לטענתו, האסלאם מאמץ אליו את ההתפתחות החומרית אך מסרב לאמץ את האידיאולוגיה הכרוכה בה. לטענתו אין מנוס מהתנגשות אידיאולוגית עתידית.

הליברל הפלסטיני ד”ר אחמד אבו מטר טוען כי התנהגות המוסלמים בסוגיית סלמאן רושדי, מאז ימי הפתווה של ח’ומייני ועד שערוריית הענקת התואר “סר” לרושדי בבריטניה, מהווה פגיעה באסלאם יותר מאשר ספרו של סלמאן רושדי, “פסוקי השטן” שהקים עליו את כעס העולם המוסלמי.

המחזאי המצרי עלי סאלם מותח ביקורת על אלה המתנגדים לשלום וטוען כי דרך השלום נסללת תוך קשיים רבים אך רק היא תבטיח למצרים ולעולם הערבי שגשוג ופריחה לאורך זמן. לשיטתו, המתנגדים לדרך זו עושים זאת מתוך רצון אינטרסנטי לשמר את מסכנותם של ההמונים ולהבטיח את המשך התמיכה העיוורת של הציבור בדרכם הנפסדת.

הליברל הבחרייני עמראן סלמאן, מבאר בפרוטרוט את מהות המושג “חילונות” בתפיסתו המערבית ושולל את הטענה העולה בעולם הערבי כי החילונות היא “דת חדשה” או ניסיון לדחוק את הדת מענייני החיים. החילונות היא בעיניו הדרך היחידה להשיב את הממסד הדתי בעולם הערבי למימדיו הטבעיים ולהסדיר את יחסיו עם הממסד הפוליטי, בשם השמירה על עקרון האזרחות הדמוקרטי.

עבד אל-חמיד אל-אנסארי, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים והשריעה באוניברסיטת קטר, קורא לחברה הפלסטינית והערבית בכללה לנטוש את תרבות המאבק המזוין שכשלה והביאה לאסונות ולהשחתת מידותיהן וערכיהן המוסריים.

האינטלקטואל המצרי ועורך המגזין ”אל-הלאל“, מגדי דקאק, מציב את הבחירה הברורה לפני החברה הערבית - היאחזות בערכי הדמוקרטיה והאזרחות, כפי שעיצבו גיבורי התחייה הערבית בראשית המאה העשרים, או ויתור וכניעה לזרם הדתי-פונדמנטליסטי ולערכיו.

בעקבות פרסום סיפורה של בוּדוּר, הילדה המצרית שנפטרה במהלך ביצוע ניתוח מילה (חִ’תַאן) במצרים לפני שבועות ספורים, מבקרת הרופאה והפעילה הבולטת ביותר נגד ביצוע המנהג, ד”ר נואל אל-סעדאוי, את החברה הערבית, שבניגוד ברור לאמור בספרי הקודש ולצו-ההיגיון והבריאות, ממשיכה בביצוע מנהג מילת-הנשים, בעידודם של אנשי-דת ושל רופאים אווילים המובילים את החברה לאבדון.