ריאד עבד (תנוויר, 23.4.2007)

במאמר זה עומד ריאד עבד על ההבדל בין משפחת צ’ו סונג הוי, מבצע הטבח באוניברסיטת וירג’יניה-טק, אשר הוקיעה את מעשי בנם לבין משפחות השהידים הגאות. הטענה היא כי שתיקתן של משפחות השהידים מצביעה על הידרדרותה המוסרית של החברה הערבית והאסלאמית.

שעה אחר שעה, עקב העולם בדאגה אחר התמונות המשודרות מעל למסכי הטלוויזיה המתעדות את אירועי הדמים באוניברסיטת “וורג’יניה-טק” בארה”ב שהביאו למותם של למעלה משלושים בני אדם, סטודנטים ומורה. מאוחר יותר למדנו כי האחראי לטבח זה, הנחשב לחמור מבין מעשי הרצח שבוצעו לאורך ההיסטוריה האמריקנית, הוא סטודנט מקוריאה הדרומית שלמד את השפה האנגלית באוניברסיטה, שהוא לוקה בשכלו ושבעבר קיבל טיפול רפואי.

כמו כן ידוע כי במדינת וורג’ינייה קיימים חוקים המתירים להחזיק בנשק ולשאת נשק עם רישיון, ללא צורך בבדיקה נפשית או של בבדיקה של עברו הפלילי של מבקש הרישיון.

הידרדרות מוסרית
הדבר שהסב את תשומת ליבי היתה הידיעה ששידרה סוכנות הידיעות אודות משפחת הפושע המורכבת מאב אם ואחות. משפחה זו הביעה את התנצלותה, את תחושת הצער והבושה הממלאת אותה, את הפתעתה ואת חוסר יכולתה לתפוש את הפשע שביצע בנם, צ’ו סונג הו, פשע המתועב זה אשר הביא למותם של שלושים ואחד חפים מפשע.

אם כך, הבא נשווה בין דרך אנושית זו, אותה דרך טבעית ותרבותית אשר מוכיחה כי אכן ישנו ערך לחיי אדם, לבין משפחות ערביות החיות במדינות אסלאמיות שאיבדו את ילדיהן בעיראק בשעה שאלו ביצעו פעולות התאבדות פושעות, פעולות שגבו את חייהם של עשרות אלפי קורבנות אזרחים עיראקיים חפים מפשע. במקום שאותן משפחות יביעו את צערן, את כאבן ותנחומיהן על טבח של חפים מפשע, חורבן והרס רכוש, שהביאו אותם פושעים טמאים, במקום זאת אנו רואים כי משפחות הרוצחים מקימות סוכות אבלים ומתפארות ב”מות הקדושים” של ילדיהם לוחמי הג’יהאד וזוכות לברכות במקום תנחומים.   

לא ניתן להסביר התנהגות תמוהה שכזו ואת ההתפארות החולנית בפשעים אלו אשר מולם ראוי כי יתבייש כל בן אנוש תרבותי. זוהי הוכחה חותכת המצביעה על התמוטטות והידרדרות ערכית של החברה האסלאמית הערבית. ישנן מאות דוגמאות להתנהגות ברברית ומבישה זו , מירדן ועד לסעודיה וכלה במדינות ערביות נוספות.

היכן היא הבעת הצער של משפחת הפושע, עורף הראשים הידוע בשמו אבו מוסעב אל-זרקאווי, כלפי העם העיראקי, על פשעי הקטל ההמוניים והרס רכושם וקטיעת פרנסתם? האם לא מגיעה להם התנצלות מאותה משפחה, שבט וכפר מתוכם הגיע אותו טמא? היכן היא התנצלותה של משפחת הפושע הירדני האחראי לרצח 200 אזרחים חפים מפשע בעיר “אל-חילה” בפיצוץ מחבל מתאבד בשוק הומה אדם בשנת 2005? ידוע כי סוכת אבלים גדולה הוקמה בעקבות מותו של פושע זה, סוכה זו אותה פקדו מספר רב של בכירים ירדניים שהודו לקרובי המשפחה האבלים על מעמד מביש זה.  התנהגות מבישה זו של המוסלמים אינה מיוחסת אך ורק לאלו שביצעו אותם פשעים מבעיתים בעיראק, אלא גם לפשעים דומים המבצעים “לוחמי ג’יהאד” במקומות אחרים.

שתיקת משפחות המתאבדים
קראתי לפני מספר שנים כי ערוץ החדשות האמריקאי סי אן אן ניסה לערוך בקהיר ראיון עם אביו של הפושע מוחמד עטא, ראש החוליה האחראית לפיגוע ההתאבדות במרכז הסחר העולמי בניו-יורק. כמו כן, ידוע כי אביו של עטא פרסם תחילה סיפורים מפוברקים בסיוע העיתונות המצרית הידועה בהתמכרותה לסיפורי מעשיות ופרשנויות הזויות, אודות חטיפת בנו על-ידי “המוסד” הישראלי. אולם עד מהרה החל מתגאה במעשה נתעב זה של בנו אשר ראה כמעשה ג’יהאד. האב התנא את קיום הראיון בתשלום של 5000 דולרים. אולם לאחר שהוסבר לו כי מדיניות התחנה אינה מאפשרת מתן תשלומים למרואיינים, סירב אביו של מוחמד עטא להמשיך את הראיון בטענה כי אין באפשרותו כמוסלמי לסייע לכופרים ללא כל תמורה. האם המוסלמים גינו את אביו של אותו עטא שפל? סביר להניח שלא.

זוהי דוגמא נוספת וחד משמעית לה אין כל  קשר למלחמה בכובשים או בטענה הכוזבת להגנה על אדמות המוסלמים, זוהי דוגמא להתמוטטות ערכית של החברה המוסלמית המודרנית.

ידוע כי אלפי פושעים ערביים לקחו חלק בפיגועי התאבדות ובפיגועים אחרים שהובילו להריגתם של אלפי אזרחים עיראקיים. ברור הוא כי מספר בני המשפחה וקרוביהם של אותם פושעים הוא כפול. ואם לפרש את פשר שתיקתן של אותן אלפי משפחות שהרי זהו סימן לשביעות רצון שמשמעותו קיומן של עשרות ואם לא מאות אלפי תומכי טרור ברחבי העולם הערבי והאסלאמי,ואלו תומכים בהרג בסיטונות של חפים מפשע, ורואים במעשים אלו כמעשי ג’יהאד. לבטח ישנו מספר רב של עיראקים העולה על מספר הטרוריסטים ובני משפחותיהם, התומך בטרור ומחסה על מעשים ברבריים אלו בטענה כי הם בוצעו בשם האסלאם.

באסון שהתרחש היום, אחד מאלפי פשעים דומים, נרצחו בדם קר 23 אזרחים יזידים בקרבת העיר “מוסל” שבצפון עיראק, בשעה שעשו את דרכם מעבודתם. האם לאותם רוצחים ישנן משפחות? ואם לאותם לוחמי התנגדות אצילים אכן ישנן משפחות, האם נשמע ביום מן הימים את התנצלותן על אותו טבח נורא?

אצבע מאשימה אל אנשי הדת
בעוד שהתומכים ברעיון הג’יהאד כנגד הכופרים יראו בדברי אלה ככפירה, יאמרו אחרים, המתנגדים לאסלאם הקיצוני, כי האחריות לאותם פשעים ולהתנהגותן השפלה של בני משפחותיהם, אינה מוטלת על האסלאם. אם כך נשאלת השאלה: מה הופך את המוסלמים כה מיוחדים משאר בני האנושות המאפשר להם לנהוג בסוג זה של ברבריזם. מה הופך את המוסלמים כה יוצאי דופן משאר היצורים החיים, ביכולתם לפרש את דתם בצורה כזו שתאפשר להם לבצע מעשי חרפה אלו ולהתגאות בהם?
אני סבור כי זכותנו לדרוש תשובות לשאלות אלו מאנשי הדת האסלאם ומאותם המוני מוסלמים המאמינים כי “האסלאם הוא הפיתרון”.

האם ההמון המוסלמי יוכל להביט אל יוזמתם של בני המשפחה הקוריאנית, בעיניים משתאות? האם יראו בכך מעשה אצילי, שיעור במוסר אנושי ותרבותי? אינני סבור כך, מצבה של אומה מוכה זו הביאה למצב בוא היא איננה יכולה לחוש עוד באצילות וברגש, היא מגיבה אך ורק לזעקתם של הברברים והתליינים.
 
      

   



      

 

هذا هو الفرق بين المسلمين والعالم المتحضر

 

رياض عبد (تنوير، 23 ابريل 2007)

 

لقد راقب العالم بذهول ساعة بساعة من على شاشات التلفزيون الأحداث الدامية في جامعة فرجينيا تك في الولايات المتحدة والتي أدت الى مقتل أكثر من ثلاثين شخصاً بين طالب وأستاذ. وقد عرفنا فيما بعد بأن مرتكب هذه المذبحة والتي تعد من أسوء جرائم القتل الجماعي في تأريخ الولايات المتحدة هو طالب من كوريا الجنوبية كان يدرس اللغة الإنكليزية في الجامعة وبإنه مصاب بمرض عقلي كان قد تلقى علاجاً له في وقت سابق.والمعروف بإن ولاية فرجينيا لديها قوانين تبيح إمتلاك وحمل السلاح المرخص دون تدقيق وتمحيص في الصحة النفسية أو السوابق الإجرامية لطالب الترخيص.وقد جذب إنتباهي خبر تداولته وكالات الأنباء عن تقديم عائلة الجاني والتي تتكون من أب وأم وأخت إعتذاراً وتعبير عن الأسف والشعور بالخجل والعار وكذلك تعبير عن الذهول وعدم القدرة على فهم ما قام به إبنهم Cho Seung-Hui من جريمة شنعاء راح ضحيتها واحد وثلاثين شخصاً بريئاً. لقد عبرت هذه العائلة الكورية عن مشاعر الأسى والحزن وكذلك الندم العميق وعن الشعور بشيء من المسؤولية عما فعله إبنهم.فالنقارن بين هذا السلوك الإنساني الطبيعي والمتمدن والذي يضع قيمة على حياة الإنسان وبين عوائل العربان في بلاد الإسلام ممن فقدوا أبناءهم في العراق في عمليات إجرامية إنتحارية راح ضحيتها عشرات ألوف العراقيين من المدنيين الأبرياء. فبدلاً من أن يتلقى العراقيون الإعتذارات ومشاعر الأسى والمواساة على ما قام به هؤلاء المجرمون الأنجاس من قتل وذبح للأبرياء وتخريب وتدمير للممتلكات نرى عوائل هؤلاء القتلة يقيمون مجالس العزاء ويفتخرون “بإستشهاد” أولادهم المجاهدون ويتلقون التهاني بدلاً من التعازي.ولا يمكن أن يفسر هذا التصرف الغريب وهذه المباهاة المرضية بالأعمال الإجرامية التي يندى لها جبين أي إنسان متمدن ومتحضر الا بإنه الدليل القاطع على السقوط والإنحطاط الأخلاقي للحضارة الإسلامية والعربية الراهنة. وهناك المئات من الأمثلة على هذا التصرف البربري المشين من الأردن والسعودية وبلدان عربية أخرى.

فأين إعتذار عائلة البربري المجرم، قاطع الرؤوس المعروف بأبي مصعب الزرقاوي للشعب العراقي عن جرائم القتل الجماعي وتدمير ممتلكاتهم وقطع أرزاقهم؟ ألا يستحق العراقيون إعتذاراَ من عائلة وعشيرة وبلدة هذا الوغد القذر؟ وأين إعتذار عائلة المجرم الأردني الذي تسبب في مقتل 200 مدني بريء في مدينة الحلة في تفجير إنتحاري في سوق شعبي في سنة 2005؟ ومن المعروف أن مجلساً كبيراً للعزاء أقيم بعد وفاة هذا المجرم حضره عدد من كبار رجالات الدولة الأردنية فشكراً للأشقاء الأعزاء على وقفتهم المخزية تلك.

ولا يقتصر تصرف المسلمين المشين هذا على الذين يرتكبون الجرائم المروعة في العراق بل يتعداه الى جرائم مماثلة يقوم بها “المجاهدون” في أماكن أخرى.

فقد قرأت خبراً قبل بضعة سنين عن محاولة قناة سي أن أن الأميركية إجراء مقابلة في القاهرة مع والد المجرم محمد عطا قائد المجموعة المسؤولة عن عملية تفجير المركز التجاري العالمي في نيويورك. و المعروف أن هذا الشخص كان قد نشر في البداية روايات ملفقة عن إختطاف الموساد لولده تلقفتها في حينها الصحافة المصرية المعروفة بإدمانها على القصص الخرافية والتحليلات الهذيانية. الا أنه غير نبرته في وقت لاحق وأصبح يفتخر بما إرتكبه إبنه معتبراً عمله الإجرامي الشنيع جهاداَ. وعندما طلبت منه سي أن أن إجراء مقابلة معه إشترط عليهم أن يدفعوا له 5000 دولار مقابل ذلك وعندما أفهموه أن سياسة المحطة هو عدم دفع الأجور لمن يقابلونهم رفض والد محمد عطا المضي في المقابلة بدعوى أنه لا يجوز للمسلم مساعدة الكفار من دون مقابل. فهل إستهجن المسلمون موقف والد محمد عطا المشين هذا؟ لا أعتقد ذلك.

وهذا مثال صارخ آخر لا علاقة له بمزاعم محاربة المحتلين أو الذود المزعوم عن بلاد المسلمين عن مدى السقوط الأخلاقي لحضارة الإسلام المعاصر.

إن من المعروف أن عدة آلاف من المجرمين العربان قد إشتركوا بالهجمات الإنتحارية وغيرها وتسببوا بمقتل عشرات الآلاف من المدنيين العراقيين. و من المؤكد أن لهؤلاء المجرمين أضعاف عددهم من عوائل وأقرباء. وإذا فسرنا سكوت هذه الآلاف المؤلفة من عوائل هؤلاء الإرهابيين بإنه علامة الرضا فهذا يعني أن هناك عشرات إن لم يكن مئات الآلاف من مؤيدي الإرهاب في عالم العربان والإسلام ممن يؤيدون قتل الأبرياء بالجملة في ما يعتبرونه جهاداً. وبالطبع هناك بين العراقيين أعداداً أكبر بكثير من هؤلاء المجرمين وعوائلهم ممن يؤيدون ويتسترون على هذه البربرية البشعة بإسم الإسلام. ففي جريمة حصلت اليوم، وهي واحدة من آلاف الجرائم المماثلة، تم قتل 23 من اليزيديين المدنيين العزل بدم بارد قرب مدينة الموصل في شمال العراق وهم عائدون من عملهم كعمال بسطاء في معمل النسيج في المدينة. فهل لهؤلاء القتلة عوائل؟ وإن كان لهؤلاء المقاومين الإسلاميين الشرفاء عوائل فهل سنسمع يوماً إعتذاراً منهم عن هذه المذبحة الرهيبة؟

وفي حين أن المؤيدين لمنطق الجهاد ضد الكفار سوف يعتبرون كلامي هذا كفراً فسوف ينبري الآخرون ممن لا يتفقون مع الإسلام المتطرف الى إنكار مسؤولية الإسلام عن هذه الجرائم وعن هذا التصرف المخزي لعوائل هؤلاء الأوغاد. لكن السؤال يبقى وهو: ماالذي يجعل المسلمون دون سائر البشر عرضة لهذا النوع من البربرية؟ مالذي يجعلهم دون سائر الخلق أن يفسروا دينهم بشكل يسمح لهم بإرتكاب الفضائع والتفاخر بها؟

أعتقد أنه يحق لنا أن نطالب بأجوبة عن هذه الأسئلة من رجال الدين الإسلامي ومن عوام المسلمين الذين يؤمنون أن “الإسلام هو الحل”.

هل سينظر العوام من المسلمين الى المبادرة الإنسانية للعائلة الكورية المنكوبة بعين الإعجاب؟ هل سيعتبرون هذا التصرف النبيل درس أخلاقي في الإنسانية والآدمية والتمدن؟ لا أعتقد ذلك، فحال هذه الأمة البائس قد جعلها تفقد الحس بكل ما هو نبيل ورقيق و أن لا تتفاعل الا مع زعيق البرابرة والجلادين.