האלוּק שאהין (רדיקל, 17.1.2009)

תורגם על ידי עידן בריר

לרגל ההכרזה על איסטנבול כבירת התרבות  של אירופה לשנת 2010 מבקש בעל הטור פרופ’ האלוּק שאהין לעמוד על מהותם של חיי התרבות בעיר איסטנבול, שבמקום לפרוח ולבסס עצמה כעיר תרבות מובילה באזור ובעולם כולו, סובלת מהיעדר תמיכה ומאדישות של גורמי השלטון, שאינם מתעניינים בקידום התרבות.

סוף כל סוף הגיע היום והתחילה “כהונתה” של איסטנבול שלנו כבירת התרבות של אירופה.

ואולם אפילו בנושא זה, שאמור לאחד את כולנו בתור תושבי העיר הזאת, אנחנו חלוקים. יש הסבורים שבדרך זו נעלה לגדולה ואילו אחרים חושבים שנבייש את עצמנו.

כך או כך, אני סבור שיש לנצל היטב את ההזדמנות הזו שנקרתה על דרכם של אלו המעוניינים לזרוק קצת צבע על דמותה החבוטה של איסטנבול עם מברשת התרבות והאמנות , גם אם ההזדמנות הזו נקרית ברגע האחרון.

אכן, תקופת ההכנות לא הייתה מוצלחת ואף הפכה למהומה רבתי, אך אנו הרי צאצאיהם של אבותינו שאת שיירותיהם היו מסדרים תוך כדי הליכה.[1]

השנה, יותר מתמיד, העולם יגלה עניין באיסטנבול. העיתון “ניו יורק טיימס” כתב שבשל הפיכתה לבירת התרבות 2010, איסטנבול היא אחד משלושים המקומות ש”חייבים” לבקר בהם. התיירים ירצו לבוא ולראות בעצמם. עד כמה אנו ערוכים לכך? (לדוגמה, איפה הם יראו את “טרויה” המופלאה של מוסטפא ארדואן?[2] באצטדיון אינוֹנוּ?[3] האם זה סביר שמופע שכזה נותר ללא במה להציג עליה במשך חודשים?)

אתם יודעים, מאז תקופתו של טורגוט אוזל [4] נעשה מאמץ להגדיר מחדש את איסטנבול כמרכז הפיננסי של המזרח התיכון. למרות שיש התנגדות פה ושם, נעשתה כברת דרך משמעותית [בתחום זה]. גם שלטונה של “מפלגת הצדק והפיתוח”[5] והשלטון המקומי של איסטנבול תומכים במטרה הזו. מגמה זו מתקדמת במהירות בשל היתרונות הטמונים בביסוס היחסים עם ההון הערבי.

ואולם, לא ניתן לומר שבהכרזה על העיר הזו כבירת התרבות והאומנות יש יתרונות דומים. כמו שגם ראש הממשלה ארדואן אמר אתמול בפתיחתו של תיאטרון מוהסין ארטורול, הם [כלומר מפלגת הצדק והפיתוח] לא נגד אומנויות חזותיות ומרכזים להופעות. אלא שתרבות ואומנות אינן בעדיפות גבוהה עבורם. התשוקה לתיאטרון, לאופרה, לבלט, למחול, לציור ואפילו לספרות מעולם לא הייתה חלק מחייהם. אפילו את השירה הם לא מעריכים  בשל האיכויות האסתטיות שלה  אלא בשל הפן האידיאולוגי. כך, הסיבה שהם מעריכים כל-כך את מֶהְמֶת עקיף,[6] איננה בשל המומחיות שבמיזוג השירה בשפה היומיומית של המשורר הדגול, אלא בשל ההקשרים הדתיים…

ובכל זאת אין סיבה שאיסטנבול לא תהיה אחת מערי התרבות והאומנות החשובות לא רק באירופה אלא בעולם כולו. למעשה, יש כל סיבה להיותה עיר שכזו. לשם כך, במקום “לא להיות נגד”, נדרשת תמיכה אקטיבית. אנחנו מקווים ש-16 בינואר 2010 תהא גם תחילתה של תמיכה שכזו.

____________________

[1] פרפרזה על הפתגם התורכי האומר כי “השיירה מסתדרת תוך כדי הליכה” כלומר ביטוי למנטליות של “יהיה בסדר” ואין צורך לתכנן מבעוד מועד.

[2] הכוונה למופע המחול המודרני החדש “טרויה – האש של אנטוליה” של הכוריאוגרף התורכי ממוצא כורדי, מוסטפא ארדואן.

[3] איצטדיון הכדורגל הוותיק של מועדון הכדורגל “בשיקטאש”.

[4] ראש ממשלת תורכיה בשנים 1989-1983 ונשיא המדינה מ-1989 ועד למותו בשנת 1993.

[5] AKP – “מפלגת הצדק והפיתוח”; המפלגה השלטת בתורכיה מאז הבחירות ב-2002 ובראשה עומד הנישא לשעבר וראש הממשלה רג’פּ טאיפ ארדואן.

[6] מהמת עקיף אֶרסוֹי (1936-1873); משורר ופוליטיקאי ממוצא אלבני ששימש חבר פרלמנט בראשית ימיה של הרפובליקה התורכית והלחין את “מארש העצמאות” (İstiklâl Marşı), ההמנון הלאומי התורכי.


İstanbul Neyin Başkenti?

Haluk Şahin (Radikal, 17.1.2009)
Nihayet o gün geldi, İstanbulumuzun Avrupa Kültür Başkenti olarak ‘saltanatı’ başladı.
Bu kentin sakinleri olarak hepimizi birleştirmesi gereken bu konuda bile
bölünmüş durumdayız. Kimine göre bu vesileyle kendimizi vezir, kimine göre ise rezil edeceğiz.
Her ne olursa olsun, bunun İstanbul’un hırpalanmış imajına sanat ve kültür fırça darbeleri vurmak isteyenler için bir fırsat olduğunu ve bu fırsatın son anda devreye sokulanlarla da olsa iyi kullanılması gerektiğini düşünüyorum.
Evet, hazırlık dönemi başarılı geçmedi, hatta bir curcunaya dönüştü ama bizler kervanı yolda.
toparlayan ataların torunlarıyız.
Yabancılar bu yıl İstanbul’a her zamankinden daha fazla ilgi göstereceklerdir. New York Times gazetesi İstanbul’u kültür başkentliği dolayısıyla 2010 yılında gidilmesi gereken 30 yer arasında gösterdi. Gelip görmek isteyecekler. Ne kadar hazırız? (Örneğin Mustafa Erdoğan’ın muhteşem Troya’sını nerede seyredecekler? İnönü Stadyumu’nda mı?
Böyle bir gösteri aylarca sahnesiz bırakılır mı?)
Biliyorsunuz ta Özal zamanından beri İstanbul’u Ortadoğu’nun finans merkezi olarak yeniden tanımlamak için çalışılıyor. Birtakım itirazlara rağmen bu yönde epey yol alındı. AKP iktidarı ve İstanbul yerel yönetimi de bu hedefi destekliyor.
Arap sermayesi ile ilişki kurmadaki avantajları nedeniyle bu yöndeki gidiş oldukça hızlı ilerliyor.
Ne var ki, bu kentin bir kültür ve sanat başkenti olarak lanse edilmesinde aynı avantajlara sahip oldukları söylenemez. Dün Muhsin Ertuğrul Tiyatrosu’nun açılışında Başbakan Erdoğan’ın da söylediği gibi ‘görsel sanatlara ve gösteri merkezlerine karşı değil’ler. Ancak sanat ve kültür onlar için bir öncelik değil. Tiyatro, opera, bale, dans, resim, heykel, hatta edebiyat bir tutku gibi girmemiş hayatlarına. Şiiri bile estetik nitelikleri dolayısıyla değil, ideolojik yanıyla değerlendirmişler. Mehmet Akif’i bu kadar çok takdir etmelerinin nedeni büyük şairin günlük dili şiire yedirmesindeki ustalık değil, dinsel referansları…
Oysa İstanbul’un Avrupa Kültür Başkenti olmanın ötesinde dünyanın en önemli sanat ve kültür kentlerinden biri olmaması için bir neden yok. Hatta olması için her türlü neden var. Bunun için ‘karşı olmama’nın yerini aktif desteğin alması gerekiyor. Umarız 16 Ocak 20010 bunun da başlangıcı olur