מוחמד אבּו אל-ר’אר (אל-מצרי אל-יום, 24.6.2009)

תורגם על ידי ברוריה הורוביץ

לאחר אירועי שינוי שמו של הכפר הקופטי דיר אבו חנס במצרים, מתאר הסופר והחוקר המצרי ד”ר מוחמד אבו אל-ר’אר את האטימות ואת קשיות הלב של השלטון המצרי כלפי אזרחיו, ובעיקר כלפי הקופטים וטוען כי יותר מאשר יש במקרה כוונת זדון אנטי-קופטית, יש בו גסות ודורסנות הפוגעות בכל מצרים.

הבעיה של הכפר דיר אבּו חנס השוכן במחוז אל-מיניא עלתה לפתע לכותרות בעיתונים המצריים, וייתכן שמחר היא תעלה לכותרות של העיתונים הזרים ושל סוכנויות הידיעות. בקרוב אולי אף תעלה לדיון באחת מוועדות הקונגרס ובאגודות הבינלאומיות לזכויות האדם, ותוסיף בעיה חדשה לבעיותיה של מצרים.

הסיבה לכך היא ברורה ונעוצה בטיפשותה של המדינה ובהתנהלותה הלקויה עד כדי טמטום, התנהלות שהובילה להפיכתה של מצרים למדינונות שאין ביניהן כל קשר, שהרי קיימת החלטה של המועצה המקומית, החלטה נוספת של מושל מחוז אל-מיניא, החלטה סותרת של שר הפנים ועוד החלטה סותרת של שר המשפטים.

בכפר הקטן הזה קיים מנזר עתיק והיסטורי ומספר תושביו כמה אלפי נוצרים-קופטים, ובו. לפתע קבע פקיד זוטר כי אין זה תקין שרוב תושבי הכפר יהיו קופטים, והחליט לצרף אליו כפרים סמוכים, כך שרוב התושבים יהיו מוסלמים ולבסוף שוּנה שם הכפר לוואדי אל-נענאע. מעשה זה מעיד על טיפשוּת גמורה ועל רפיון הרוח הלאומית הממזגת בין המוסלמים לקופטים. המפלגה הלאומית שחולשת על השלטון המקומי באופן מוחלט, בשל זכייתה ברוב של כמעט מאה אחוז מהקולות בבחירות “חופשיות ביותר”, ישֵנה כמובן שנת ישרים, ובדרך כלל תומכת במה שקורה, וזאת בשל היעדר מודעות הפוליטית.

כיוון שהמדינה אישרה מִזמן את חוק השלטון המקומי, אין זה הגיוני שהיא תשנה את הדמוגרפיה של מקום כלשהו ואת שמו מבלי לקבל את הסכמתה של המועצה המקומית שלו, אשר סירבה לשינוי בכל תוקף.

אך אוזני המדינה אטומות והיא שינתה את שמו של הכפר לואדי אל-נענאע. אלפים מתושבי הכפר הפגינו, והחלו להופיע סימנים ראשונים של מלחמת אחים עדתית. יפה עשה מושל מחוז אל-מיניא שהשיב לכפר את השם דיר אבּו חנס, זאת לאחר שלמד מהתנהלותו השגויה בעבר. מאחר שמצרים מורכבת ממספר מדינונות-קטנות, הרי הדיבורים על החוק שקובע כי מושל המחוז הוא נציגו של נשיא הרפובליקה במחוז, כל כולם הבל הבלים. שר המשפטים קיבל החלטה שלפיה ייקרא הכפר ואדי אל-נענאע, ובכל עניין הנוגע למשרדו נכתב שם זה. בכל הנוגע למשטרה, שר הפנים פרסם החלטה זהה, והשם נכתב גם כאן ואדי אל-נענאע. לעומת זאת בכל מסמך הנוגע לשלטון המקומי נכתב השם דיר אבּו חנס.

אין זה הגיוני שתושב יוציא תעודת לידה שבה יהיה כתוב שהוא מהכפר דיר אבּו חנס, ותעודת זהות משפחתית שבה יהיה כתוב הכפר ואדי אל-נענאע. מדוע המדינה איננה מכבדת את רצונם של תושבי הכפר שהמועצה המקומית שלהם דרשה בשמם שלא לשנות את שמו.

הבעיה העיקרית היא שהמדינה איננה רוצה להסביר לאזרח החלטה כלשהי מהחלטותיה, פשוטה ככול שתהיה. משרד המשפטים ומשרד הפנים החליטו לשנות את שמו של הכפר – האם אין זה הגיוני שתתפרסם הודעה ברורה ופשוטה המנמקת שינוי זה? אם מקבל ההחלטה הוא פקיד זוטר שאינו מודע לחשיבות השמירה על אחדותה של מצרים, האם לא היה פקיד בכיר יותר אמור לבדוק את העניין לאחר שלמד את הבעיה? האם אין זו זכותם של התושבים בדיר אבּו חנס ששרי המשפטים והפנים יגידו להם מדוע שונה השם ההיסטורי? ייתכן ויש לכך סיבה מוצדקת, ואם כך מדוע מסתירים אותה השרים הנכבדים? ואם שוּנה השם ללא כל סיבה, הרי יש בכך משום הפרת זכויות התושבים וסילוף ההיסטוריה, שכן כבר קיימים שמות היסטוריים ששונו ללא כל סיבה ושלא בצדק.

בעיה נוספת היא כי חלק ממשרדי ממשלה, כגון משרד הפנים, אינם מוכנים בשום פנים ואופן לבטל החלטה כלשהי שקיבלו, גם אם הוּכח שזו הייתה שגויה. הם סבורים כי הדבר יחליש את מעמדה של המשטרה ויפגע ביוקרתה, ואינם יודעים שהמשטרה עומדת למעשה לשירות העם, כפי שאמרה סיסמתה בעבר, אשר שונתה ואחר כך הוחזרה, זאת לאחר שניטלה מן המשטרה סיסמתה החדשה כי איש מבין חברי “מועצת המדינה” [בית הדין העליון לענייני המנהל הציבורי] לא הסכים לה.

אינני רואה כל סיבה להחרפת הבעיה. אם יש סיבה אמיתית ומשכנעת לשינוי השם, יואילו נא משרדי הפנים והמשפטים לגלותה. אם אין סיבה לשינוי השם, יוחזר נא שם הכפר דיר אבּו חנס אליו. אין בכך משום ערעור מעמד המשטרה ופגיעה בכבודה.

המקרה מעיד בבירור על כך שאפילו בעניין פשוט ביותר, הכל חסרי כל חוש פוליטי או תחושה של אחריות. איֵה אחמד עִזּ, מנהיג הרוב [בפרלמנט]? הרי זוהי בעיה ציבורית הנמצאת בתחום סמכותו. מתברר ממקרה זה שמצרים היא למעשה מדינונות-קטנות לאחר שהתפוררה ונמוגה המדינה המצרית. כל אחד שולט כראות עיניו באזור שתחת סמכותו, ובסופו של דבר נֹאבַד כולנו. אכן “זה בלגן”.[1]

____________________

[1] “זה בלגן” [הי פודא] – שם סרטו של הבמאי המצרי המנוח יוסף שאהין שיצא לאקרנים בשנת 2007.



دير أبوحنس.. وتفكك الدولة المصرية

د. محمد أبو الغار (المصري اليوم، 24.6.2009)

فجأة أصبحت مشكلة قرية دير أبوحنس فى محافظة المنيا تتصدر الصحف المصرية، وغدًا ربما تتصدر الصحف الأجنبية ووكالات الأنباء وفى القريب ربما تناقش فى إحدى لجان الكونجرس وجمعيات حقوق الإنسان الدولية وتزيد مشاكل مصر مشكلة جديدة.

والسبب واضح هو غباء وسوء تصرف الدولة الذى يصل إلى درجة الحماقة والذى أدى إلى أن تصبح مصر دويلات ليس لها رابط، فهناك قرار من المجلس المحلى وقرار آخر من محافظ المنيا وقرار مخالف من وزير الداخلية وآخر مخالف من وزير العدل.

هذه القرية الصغيرة بها دير قديم وتاريخى وسكانها بضعة آلاف من الأقباط، فجأة قرر مسؤول صغير أنه لا يصح أن تكون القرية معظم سكانها أقباط فقرر أن يضم إليها قرى مجاورة لتصبح الأغلبية مسلمة، ثم تم تغيير اسم القرية إلى وادى النعناع وهو الأمر الذى ينم عن غباء شديد وضعف فى الروح الوطنية التى تمزج المسلمين والأقباط، وبالطبع الحزب الوطنى الذى يسيطر على الحكم المحلى بالكامل لحصوله على ما يقرب من مائة بالمائة بالانتخاب «الحر جدًا» نائم فى العسل وفى الأغلب مؤيد لما يحدث لعدم وجود الوعى السياسى.

وحيث إن الدولة منذ زمن طويل أقرت قانون الحكم المحلى فمن غير المنطقى أن تغير ديموجرافية مكان واسمه دون موافقة المجلس المحلى الذى رفض ذلك بشدة.

والدولة طبعًا ودن من طين والأخرى من عجين وقامت بتحويل اسم القرية إلى وادى النعناع، وتظاهر الآلاف من أهل القرية وبدأت تظهر بوادر الفتنة الطائفية، فحسنًا قام محافظ المنيا بإعادة اسم القرية إلى دير أبوحنس وذلك بعد أن تعلم من تصرفاته الخاطئة السابقة، وحيث إن مصر تتكون من عدة دويلات وأن حكاية القانون الذى ينص على أن المحافظ هو ممثل رئيس الجمهورية فى المحافظة كله كلام فارغ فى فارغ، فقد أصدر وزير العدل قرارًا بأن تسمى القرية وادى النعناع وكل ما يخص العدالة يكتب بهذا الاسم أما ما هو تابع للشرطة فأصدر وزير الداخلية نفس القرار ويكتب باسم وادى النعناع أما ما هو تابع للحكم المحلى فيكتب باسم دير أبوحنس.

من غير المعقول أن يصدر مواطن شهادة ميلاد بأنه من قرية دير أبو حنس وبطاقة عائلية باسم قرية وادى النعناع، لماذا لا تحترم الدولة رغبة أهالى القرية الذين طالب المجلس المحلى لهم بعدم تغيير اسم القرية؟

الأمر المهم هو أن الدولة لا تريد أن تشرح للمواطن أى قرار من قراراتها مهما كان بسيطًا، لقد قررت وزارتا العدل والداخلية تغيير اسم القرية، ألم يكن منطقيًا أن يصدر بيان واضح وبسيط بسبب هذا التغيير؟ ألم يكن من الواجب إذا كان الذى أصدر القرار مسؤولاً صغيرًا لا يعى أهمية الحفاظ على وحدة مصر أن يراجع المسؤول الأكبر الأمر بعد دراسة المشكلة؟ أليس من حق هؤلاء المواطنين فى دير أبوحنس أن يقول لهم وزير العدل ووزير الداخلية سبب تغيير الاسم التاريخى؟ ربما كان هناك سبب وجيه، فلماذا يخفيه السادة الوزراء؟ أما إذا كان تغيير اسم القرية دون سبب فهو إهدار لحقوق المواطنين وإهدار للتاريخ لأن هناك أسماء تاريخية تم تغييرها دون سبب ودون وجه حق.

المشكلة الأخرى هى أن بعض الوزارات مثل الداخلية لا تقبل بأى حال أن تلغى أى قرار اتخذته مهما ثبت أنه كان خاطئًا وتعتقد أن ذلك يضعف مكانة الشرطة وهيبتها، ولا تعلم أن الشرطة هى فى حقيقة الأمر فى خدمة الشعب كما كان شعارها سابقًا، والذى تم تغييره ثم تم رفعه بعد أن خسرت الشرطة شعارها الجديد الذى لم يتقبله أحد فى مجلس الدولة.

لا أرى ما يدعو إلى تصعيد المشكلة، وإذا كان هناك سبب حقيقى مقنع فلتعلنه الداخلية والعدل وإذا لم يكن هناك سبب فليعد اسم القرية دير أبوحنس إليها وليس فى ذلك أى إهدار لمكانة الشرطة وكرامتها.

الموضوع يشير بوضوح إلى أنه حتى فى أبسط موضوع لا يوجد أى حس سياسى أو شعور بالمسؤولية عند الجميع، أين أحمد عز زعيم الأغلبية وهى مشكلة شعبية من صميم اختصاصه؟ إن الأمر يوضح أن مصر أصبحت عبارة عن دويلات بعد أن تلاشت الدولة المصرية واتبعزقت وكل واحد يتحكم فى المنطقة التى تتبعه حتى نروح كلنا فى داهية وحقًا «هى فوضى».