השגריר המצרי בישראל לשעבר, חסן עיסא, ועורך היומון הערבי “אל-קדס אל-ערבי” מלונדון, עבד אל-בארי עטואן, בדיון על תוצריה והשפעתה של יוזמת סאדאת במלאת 30 שנה לביקור ההיסטורי של הנשיא המצרי המנוח בירושלים - בתוכנית “מא וראא אל-ח’בר” (מאחורי הכותרות) בערוץ אל-ג’זירה, 19.11.2007

ח’דיגה בן גנה: במלאת 30 לביקור סאדאת בירושלים, כיצד נתפס הפרויקט של סאדאת לשלום עם ישראל, הן בזירה המצרית והן בזו הערבית?
[…] אולמרט אמר היום על יום השנה השלושים בשרם אל-שיח’ כי זוהי נקודה היסטורית אשר שינתה את פני האזור. ”הייתי באותו זמן חבר-כנסת זוטר אך היום, ביקורי אצל נשיא מצרים הפך לדבר שבשגרה
וזהו אולי ההישג הגדול והחשוב ביותר של ביקור סאדאת“. כך אמר אולמרט. מה דעתך על הדברים?

חסן עיסא [שגריר מצרים בישראל לשעבר]: ראי גברתי, אותי לא מעניין מה הרוויחה ישראל, אותי מעניין מה אנו המצרים והערבים באופן כללי הרווחנו מן ההסכם הזה.

ח’דיגה בן גנה: טוב, אדוני השגריר, אנא התייחס לכך במאזן של רווח והפסד - מה הרוויחה מצרים ומה היא הפסידה?

חסן עיסא: מה הרוויחה מצרים? מצרים הרוויחה את השלום… היא הרוויחה את ההתרכזות בהתפתחותה
ובהתפתחותה של כלכלתה, מצרים הרוויחה את ההכרה בנכונות ההשקפה של סאדאת אשר חתם על הסכם השלום וברור גם, ויסלח לי האדון עבד אל-בארי, כי הדברים שאמר אינם נכונים. מצרים, כאשר חתמה על ההסכם הזה, חתמה עליו למען יהיה הסכם ערבי-ישראלי ולמען כך שמצרים תהיה זו ההולכת בראש והיא אכן הלכה בראש בזכות מה שהשיגה במלחמת יום כיפור. לא שכחנו אף מדינה ערבית ולא שכחנו אף מדינה ערבית שנפגעה ב-1967. היו אלו הן שנרתעו והן שנמנעו וזוהי כבר בעיה שלהן. כעת הן מבקשות לקפוץ על עגלת השלום והן כבר אינן יכולות. דבריו של סאדאת היו נכונים, השקפותיו של סאדאת, עמדתו וראייתו רחוקת-הטווח הם שהוכיחו עצמם כנכונים.

ח’דיגה בן גנה: טוב… עבד אל-בארי עטואן… דבריך על מצבה של מצרים מביאים אותנו לעסוק באלה שבגדו בסאדאת… אלה שבגדו בו בעבר, מכירים היום בתבונתו ובטביעת העין הפוליטית שלו ואומרים כי האיש צדק במעשיו. לפיכך, האם ההיסטוריה לא עשתה צדק עם הדברים?

עבד אל-בארי עטואן [עורך היומון הלונדוני ”אל-קדס אל-ערבי]: לא, גברתי… איש אינו מכיר בכך שהוא היה נבון או שצדק במעשיו. ההפך! כפי שאמרתי, כל הצרות באזור כיום הן תוצאה של הצעד הזה משום שמצרים, המעצמה החזקה והגדולה ביותר בעולם הערבי ובעולם השלישי יצאה מן הסכסוך הערבי-ישראלי ולמעשה עזבה את הערבים לגורלם. כאשר האח הגדול והחזק עוזב את אחיו הקטנים ואומר להם התמודדו אתם עם הדינוזאור הטורף, זוהי איננה תבונה כלל.
[…] עלינו להיות כאן כנים - אני סבור כי השלום הזה הוא שלום מורעל ושלום חולה ביסודו אשר הזיק למצרים, לכבודה ולריבונותה יותר מאשר לערבים ואנחנו רואים את עמדתם המפוצלת של הערבים בשל ניהול מדיניות שכזו. מה אפשר לצפות מירדן או מן הפלסטינים אם המדינה הגדולה והחזקה נטשה אותם לבדם בים הפתוח וויתרה עליהם. זוהי הטרגדיה! אנחנו רוצים… אנחנו אוהבים את מצרים אנחנו רוצים כי מצרים תמלא את תפקידה ואנחנו מבקשים בעבורה את כבודה. אנו רוצים כי מצרים תנהיג אותנו ולא
כי תונהג על-ידי ישראל וארה”ב. לו היה עדיין עבד אל-נאצר בחיים ולו מצרים הייתה ממלאת את תפקידה האם הייתה ציפי לבני, שרת החוץ הישראלית, מעזה לדרוש מן הפלסטינים לחתום על כך שישראל היא מדינה יהודית? לומר כי מיליון ומאתיים אלף ערבים צריכים לעבור למדינה הפלסטינית
וצריך לגרשם מישראל למדינה הפלסטינית אשר לא קמה וכנראה גם לא תקום?

ח’דיגה בן גנה: בתחילת התוכנית אמר עבד אל-בארי עטואן כי סאדאת נתן את מה שגמאל עבד אל-נאצר לפניו לא נתן. האם דמותו של סאדאת הייתה מתאימה או שהיו בה מאפיינים שסייעו לחתימתו של הסכם כזה? ואם נתייחס היום למובארכּ - לו היה הוא שליט מצרים באותה העת, האם הוא היה נותן את מה שנתן סאדאת, לדעתך?

חסן עיסא: אחותי, אחותי היקרה, כאשר אנו מדברים על גמאל עבד אל-נאצר, אסור לשכוח את גמאל עבד אל-נאצר במסגרת התקופה ההיסטורית שהוא חי בה והתנאים האזוריים והבינלאומיים שהוא היה נתון בהם. בבואנו לדון בנשיא סאדאת, יש לדון בו במסגרת התקופה ההיסטורית שחי בה והתנאים האזוריים והבינלאומיים,  בדיוק כשם שבבואנו לבחון את עמדתו של הנשיא מובארכּ, נבחן אותו במסגרת
של התקופה הנוכחית ושל התנאים האזוריים והבינלאומיים הקיימים. התנאים הללו שונים; מצבם של השלושה שונה בתכלית אני חוזר ואומר כי כאשר הנשיא סאדאת, חתם על ההסכם הזה, הוא לא היה הסכם מצרי-ישראלי. הוא הציג את ההסכם הזה בפני כלל המדינות הערביות ואני יודע כי בטרם הוא נסע לישראל, הוא היה בדמשק ונפגש עם הנשיא אסד. הוא נסע לפגוש אותו והוא הציג לו את כל אשר סוכם ולכן, ההסכם עם ישראל כמו גם המשא ומתן עם ישראל הוצגו לכלל המדינות הערביות כשם שהייתה נתונה בפניהם ברירת המלחמה אנחנו [מצרים] לא ויתרנו על איש! מעולם לא ויתרנו ולעולם לא נוותר! מצרים מעולם לא ויתרה על תפקידה ולא על מאבקה למען האומה הערבית או למען הסוגיה הפלסטינית.